על פי הערכות המחלות האחרונות הקשורות ל-WASH, 1.4 מיליון אנשים מתים מדי שנה כתוצאה ממי שתייה, תברואה והיגיינה לקויים. הרוב המכריע של מקרי המוות הללו הוא במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. תברואה לא בטוחה אחראית ל-564,000 ממקרי המוות הללו, בעיקר ממחלות שלשולים, והיא מהווה גורם מרכזי במספר מחלות טרופיות מוזנחות, כולל תולעי מעיים, סקיסטוזומיאזיס וטרכומה. גם תברואה לקויה תורמת לתת תזונה.
בשנת 2022, 57% מאוכלוסיית העולם (4.6 מיליארד איש) השתמשו בשירות תברואה המנוהל בצורה בטוחה ע״י הידרולוג מוסמך או סניטר; 33% (2.7 מיליארד איש) השתמשו במתקני תברואה פרטיים המחוברים לביוב שמהם טופלו שפכים; 21% (1.7 מיליארד בני אדם) השתמשו בשירותים או בשירותים שבהם ההפרשות הושלכו בבטחה באתרם; ו-88% מאוכלוסיית העולם (7.2 מיליארד איש) השתמשו לפחות בשירות סניטרי בסיסי.
שלשול נותר גורם רצחני אך ניתן למניעה במידה רבה. מים, סניטריה והיגיינה טובים יותר יכולים למנוע מקרי מוות בקרב ילדים מתחת לגיל 5 שנים, 395,000 בשנת 2019.
עשיית צרכים פתוחה מנציחה מעגל קסמים של מחלות ועוני. במדינות שבהן עריקות פתוחות נפוצות ביותר יש את המספר הגבוה ביותר של מקרי מוות של ילדים מתחת לגיל 5, כמו גם את הרמות הגבוהות ביותר של תת תזונה ועוני, ופערים גדולים בעושר.
יתרונות של שיפור תברואה
היתרונות של סניטציה משופרת מתרחבים הרבה מעבר להפחתת הסיכון לשלשול. אלו כוללים:
- צמצום התפשטות תולעי מעיים, סכיסטוזומיאזיס וטרכומה, שהן מחלות טרופיות מוזנחות הגורמות סבל למיליונים;
- הפחתת החומרה וההשפעה של תת תזונה;
- קידום כבוד והגברת הבטיחות, במיוחד בקרב נשים ונערות;
- קידום נוכחות בבית הספר: הנוכחות של בנות בבתי הספר מוגברת במיוחד על ידי אספקת מתקנים סניטריים נפרדים;
- הפחתת התפשטות העמידות לאנטי-מיקרוביאלית;
- שחזור בטוח פוטנציאלי של מים, חומרים מזינים ואנרגיה מתחדשת ממי שפכים ובוצה; ו
- פוטנציאל להגביר את החוסן הכללי של הקהילה בפני זעזועים אקלימיים, למשל באמצעות שימוש בטוח במי שפכים להשקיה כדי להפחית את מחסור במים.
- מחקר של ארגון הבריאות העולמי ב-2012 חישב כי על כל 1.00 דולר שהושקעו בסניטציה, הייתה החזר של 5.50 דולר בעלויות בריאות נמוכות יותר, יותר פרודוקטיביות ופחות מקרי מוות בטרם עת.
אתגרים
בשנת 2013, סגן מזכ"ל האו"ם פרסם קריאה לפעולה בנושא תברואה שכללה את ביטול עשיית הצרכים הפתוחה עד 2025. העולם נמצא במסלול לחסל את הצרכים הפתוחים עד 2030, אם לא עד 2025, אך יהיה צורך בקצבי התקדמות היסטוריים להכפיל את העולם כדי להשיג כיסוי אוניברסלי עם שירותי תברואה בסיסיים עד שנת 2030. כדי להשיג שירותים אוניברסליים המנוהלים בצורה בטוחה, התעריפים יצטרכו לעלות פי חמישה.
המצב באזורים עירוניים, במיוחד באזורים צפופים, נמוכים ובאזורים לא פורמליים, הוא אתגר הולך וגובר מכיוון שהביוב מסוכן או לא קיים, השטח לשירותים בפרימיום, בורות מעוצבים ומנוהלים בצורה גרועה ובורות ספיגה מזהמים ביוב פתוח ומי תהום ושירותים לפינוי בוצה צואה אינם זמינים או לא סבירים. אי השוויון מתגבר כאשר שפכים המוזרמים לניקוז סערה ודרכי מים מזהמים אזורים עניים יותר של ערים. ההשפעות של שינויי האקלים – שיטפונות, מחסור במים ובצורת ועליית פני הים – מחזירות את ההתקדמות עבור מיליארדי האנשים ללא שירותים מנוהלים בבטחה ומאיימות לערער את השירותים הקיימים אם הם לא יהפכו לעמידים יותר.
שפכים ובוצה נתפסים יותר ויותר כמשאב יקר ערך בכלכלה המעגלית שיכול לספק מים וחומרים מזינים אמינים לייצור מזון ואנרגיה מוחזרת בצורות שונות. למעשה, השימוש בשפכים ובבוצה כבר נפוץ, אבל הרבה נעשה שימוש לא בטוח ללא טיפול הולם, בקרת שימוש או פיקוח רגולטורי. שימוש בטוח המונע העברת מחלות הקשורות להפרשה חיוני להפחתת הנזקים ולמקסום שימוש מועיל בשפכים ובבוצה.
בשנת 2019 השיקה UN-Water את מסגרת ההאצה הגלובלית SDG6 (GAF). ביום השירותים העולמי 2020, WHO ו-UNICEF השיקו את דו"ח מצב התברואה העולמי המפרט את היקף האתגר במונחים של השפעת בריאות, כיסוי תברואה, התקדמות, מדיניות והשקעות, וכן מתווה סדר יום האצה לתברואה במסגרת ה-GAF .
תגובת ארגון הבריאות העולמי
בשנת 2010 הכירה עצרת האו"ם בגישה למי שתייה ותברואה בטוחים ונקיים כזכות אדם וקראה למאמצים בינלאומיים לסייע למדינות לספק מי שתייה ותברואה בטוחים, נקיים, נגישים ובמחיר סביר. יעד 6.2 של יעד פיתוח בר קיימא קורא לתברואה הולמת ושוויונית לכולם, ויעד 6.3 קורא להפחית בחצי את שיעור השפכים הבלתי מטופלים ולהגדיל באופן משמעותי את המיחזור ושימוש חוזר בטוח.
כרשות הבינלאומית לבריאות הציבור, ארגון הבריאות העולמי מוביל את המאמצים העולמיים למניעת העברת מחלות, מייעץ לממשלות על רגולציה מבוססת בריאות ומתן שירותים. בנושא תברואה, ארגון הבריאות העולמי עוקב אחר עומס המחלות העולמי (SDG 3.9) ואת רמת הגישה לתברואה וטיפול בשפכים (SDG 6.2, 6.3) ומנתח מה עוזר ומפריע להתקדמות (SDG 6a, 6b ו-GLAAS). ניטור כזה נותן למדינות החברות והתורמים נתונים גלובליים שיעזרו להחליט כיצד להשקיע באספקת שירותים ובהבטחת ניהול בטוח של שפכים והפרשות.
ארגון הבריאות העולמי עובד עם שותפים לקידום שיטות אפקטיביות של הערכת סיכונים וניהול סניטריה בקהילות ובמתקני בריאות בהתבסס על ראיות וכלים לרבות הנחיות ארגון הבריאות העולמי בנושא תברואה ובריאות, שימוש בטוח בשפכים, איכות מים לפנאי וקידום תכנון בטיחות סניטריה ובדיקות סניטריות, ובאמצעות קהילות עיסוק כמו RegNet ויוזמת עובדי התברואה. ארגון הבריאות העולמי תומך גם בשיתוף פעולה בין WASH ותוכניות בריאות שבהן תברואה היא קריטית למניעת מחלות והפחתת סיכונים כולל מחלות טרופיות מוזנחות, כולרה, עמידות לפוליו ועמידות לאנטי-מיקרוביאלית, ומעקב סביבתי אחר פתוגנים. היבטים של חוסן אקלים משולבים בכל מסמכי ההנחיות התברואה של ארגון הבריאות העולמי.
