רשלנות רפואית רפואת חירום

מהי רשלנות רפואית רפואת חירום וכיצד ניתן להתמודד איתה? חדרי מיון יכולים להיות די כאוטיים, והתפקיד של רופא בחדר מיון הוא אחד המאתגרים ביותר ברפואה. בשל המציאות הללו, דיני רשלנות רפואית עשויים לאפשר לרופא חדר מיון יותר מרחב פעולה ממה שניתן להעניק לרופאים אחרים שיש להם את המותרות של זמן לשקול מהלך טיפול מתאים. עם זאת, כל מרחב פעולה כזה מוגבל, ורופאי חדר מיון עדיין יכולים לשאת באחריות לכל נזק שיגיע למטופל כתוצאה מטיפול תת-סטנדרטי.

על מנת לזכות בתיק רשלנות רפואית על סמך טעויות המתרחשות בחדר המיון, על המטופל להוכיח שלושה מרכיבים בסיסיים:

• שהתקיימו יחסי רופא-מטופל
• שהטיפול במיון היה כרוך ברשלנות, וכן
• שהמטופל נפגע מהרשלנות.

יחסי רופא-מטופל

דרישה זו היא בדרך כלל די פשוטה לקביעה. כאשר רופא בודק מטופל או נותן טיפול בחדר מיון, נוצרים בדרך כלל יחסי רופא-מטופל. מטופל אינו צריך להוכיח כי נוצרו קשרי רופא-מטופל מתמשכים מעבר לטיפול הראשוני, אלא רק שהקשר התקיים כאשר התרחשה הרשלנות לכאורה. בדרך כלל, תיעוד של קבלת המטופל למיון וכל טבלאות טיפול מספיקות.

רַשְׁלָנוּת

רופא נוהג ברשלנות בכך שהוא לא מספק את איכות הטיפול שרופאים מוכשרים אחרים היו מספקים בנסיבות דומות. בתביעת רשלנות רפואית, על מטופל להוכיח שני דברים כדי להוכיח רשלנות:

• סטנדרטי של טיפול, ו
• הפרה של סטנדרט הטיפול.

מוקדים לרפואה דחופה וחדרי מיון מיועדים למתן טיפול רפואי ראשוני חיוני והפניית המטופל להמשך טיפול ביחידה המתאימה ביותר למצבו. גם מד"א עוסק במתן שירותי רפואה דחופה ופינוי המטופל למוסד הרפואי המתאים למצבו.

תביעות רשלנות רפואית בתחום הרפואה הדחופה מתמקדות בדר"כ בעיכוב בביצוע בדיקות בהולות, אי אבחון חומרת מצבו של המטופל, שחרור המטופל לביתו במקרים בהם יש צורך להפנותו להמשך אשפוז או ללא ביצוע כל הבדיקות מתחייבות ממצבו, פיענוח שגוי של בדיקות דחופות כגון צילומי דימות, בדיקות אק"ג ואי גביית אנמנזה מתאימה אשר מובילה לטעויות באבחנה או במתן הטיפול הרפואי המתאים.

תקן טיפול במיון

בתחום הרשלנות הרפואית, "סטנדרט טיפול" הוא מונח משפטי המתייחס לרמת הכשירות שרוב הרופאים היו מתנהלים איתה בנסיבות דומות, בעת הטיפול במטופל. כאן יינתן מרחב פעולה מסוים לרופא במיון. רמת הטיפול בחדר מיון לרוב לא תהיה גבוהה כפי שרמת הטיפול תהיה בסביבה פחות קדחתנית.

לדוגמה, דמיינו מטופל בחדר מיון מתלונן על כאבי ראש. אם המטופל היה מבקר רופא מומחה, סטנדרט הטיפול עשוי לדרוש מהרופא לבדוק באופן שיטתי ולשלול אבחנות שונות, באמצעות דברים כמו סריקות CT ו-MRI. עם זאת, סטנדרט הטיפול בחדר מיון עשוי להיות שונה. במסגרת זו, ייתכן שיהיה הגיוני שרופא יבצע מספר בדיקות, ייתן למטופל תרופות נגד כאבים ויורה למטופל לבקר רופא מומחה אם כאבי הראש נמשכים. אם יתברר כי למטופל היה גידול ממאיר במוח, ייתכן שחוק הרשלנות הרפואית ראה באי אבחון הסרטן של המומחה רשלני, בעוד שבחירות הטיפול של רופא חדר המיון היו מתאימות בנסיבות העניין.

ברוב המוחלט של המקרים, קביעת רמת הטיפול מחייבת עדות מומחים. עורך דינו של המטופל מתייעץ עם רופא מומחה ברפואה דחופה, והמומחה שוקל את כל העדויות ומציג את דעתו לגבי סוג הטיפול שהיה סביר ומוכשר בנסיבות העניין.

הפרת התקן
השלב הבא הוא שהתובע (שוב, בדרך כלל באמצעות חוות דעת מומחה) יראה באופן שיטתי כיצד הטיפול בחדר המיון שהתקבל בפועל לא עמד בסטנדרט הטיפול המתאים בנסיבות העניין – מה היה לרופא מוסמך סביר. נעשה, בניגוד למה שנעשה בפועל (או לא נעשה)?

נזק שנגרם עקב רשלנות רפואית רפואת חירום

על מנת לזכות בתביעת רשלנות רפואית, על מטופל להוכיח כי רשלנות הרופא גרמה לנזק צפוי. נזק זה יכול ללבוש צורות רבות, כולל:

• כאב וסבל
• עלות חשבונות רפואיים עקב טיפול מתקן נוסף
• אובדן כושר השתכרות, ו
• אובדן היכולת ליהנות מהחיים.

הנושא הקריטי הוא האם רשלנותו לכאורה של רופא המיון גרמה לנזק.

לדוגמה, דמיינו מטופל מבקר בחדר מיון לדוגמא באונקולוגיה, מתלונן על כאבים בפרק כף היד שלו. הרופא בודק את פרק כף היד ומאבחן מתיחה, חסר שבר בקו השיער בצילום הרנטגן. המטופל יוצא בסד שורש כף היד וחוזר כעבור יומיים למעקב שגרתי. בשלב זה, רופא אחר מאבחן כראוי את השבר.

מבחינה טכנית, הרופא הראשון כנראה התרשל בכך שלא איבחן כראוי את השבר. אבל הבעיה כאן היא נזק – איזה סוג של פציעה או נזקים נגרם למטופל עקב האבחנה שהוחמצה? אולי במקרה זה לא יהיו נזקים ניתנים להוכחה, אבל זה גם המקום שבו תנוצל קלט של מומחה בניסיון להראות כיצד אפילו איחור של יומיים עלול להזיק למטופל (ולכן לגרום לנזקים בר פיצוי).