אם אתם שוקלים להגיש תביעה נגד אונקולוג בגין רשלנות רפואית באונקולוגיה ושוקלים לשכור עורך דין, אתם באמת רוצים קודם כל להבין את מהות התביעות נגד אונקולוגים, כיצד יש לגשת לתביעות אלו, ומה השווי האפשרי למשפט או להסדר של תביעת רשלנות של התביעה שלך נגד אונקולוג עשויה להיות.
אונקולוגים הם רופאים המתמחים באבחון וטיפול בסרטן. אונקולוגיה היא תחום רחב עם שלוש תת-קבוצות עיקריות.
קו הראשון הוא אונקולוגיה רפואית, שבה הסרטן מטופל על ידי אונקולוג באמצעות כימותרפיה, כמו גם תרופות אחרות כולל טיפול ממוקד או אימונותרפיה.
השני הוא אונקולוגיה כירורגית שבה מבצעים ביופסיות ומסירים גידולים סרטניים ורקמות מסביב על ידי אונקולוג כירורגי. לבסוף היא קרינה אונקולוגית, שבה הסרטן מטופל על ידי טיפול בקרינה.
ניתן לחלק את האונקולוגיה גם לאונקולוגיה גינקולוגית, כאשר האונקולוג מתמחה בסוגי סרטן גינקולוגיים כמו סרטן הרחם, השחלות וצוואר הרחם וכן אונקולוגית ילדים שבה אונקולוג מתמחה בטיפול בסרטן הנפוץ בילדים. סוגי סרטן אלה כוללים גידולי מוח, לוקמיה, אוסטאוסרקומה וסרקומה של יואינג. בנוסף, המטולוג-אונקולוגים מאבחנים ומטפלים בסרטן הדם, כולל לוקמיה, לימפומה ומיאלומה.
אונקולוגים אינם נתבעים על רשלנות רפואית כמעט באותה תדירות כמו סוגים אחרים של רופאים. אבל הם כן נתבעים באופן קבוע. כאשר אונקולוגים מעורבים בהליכי רשלנות, הטענות נגדם כרוכות בדרך כלל בסוג כלשהו של החלטה טיפולית רשלנית או כשל אבחון. עמוד זה יבחן את העיסוק באונקולוגיה ואת סוגי תביעות הרשלנות הרפואית שרופאים אלו מתמודדים בדרך כלל.
תביעות רשלנות נגד אונקולוג צריכות להיות מטופלות בזהירות על ידי עורכי הדין של התובעים. אין ספק שאונקולוג משתמש בטיפול במישהו חולה מאוד ומנסה לעשות הכל כדי לעזור לאותו חולה. אבל עורכי הדין של הקורבנות צריכים להיות מסוגלים לבטא בקפידה בפני בית המשפט – אם התיק לא יסתדר מחוץ לכותלי בית המשפט – שניסיון לעזור למישהו על ידי מתן טיפול מציל חיים אינו רישיון לגרום נזק נוסף.
מה עושים אונקולוגים?
אונקולוגים עוזרים לאנשים להילחם בסרטן. אונקולוג אחראי על קביעת תוכנית טיפול בסרטן ומעקב אחר תגובת החולה. אונקולוג יהיה אחראי בעיקר לטיפול בחולה סרטן מהאבחנה ועד להפוגה. לא תמיד אונקולוגים נמצאים בחזית בכל הנוגע לאבחון ראשוני של סרטן.
במקום זאת, חולים מופנים לעתים קרובות לאונקולוג לאחר שאבחנת סרטן אושרה או לפחות משוערת. עם זאת, במצבים מסוימים, האונקולוגים מעורבים ישירות באבחון ובהערכה/שלב של אבחנה של סרטן.
על האונקולוגים להיות בעלי הבנה מעמיקה של הסימנים והתסמינים המשותפים לכל צורות הסרטן וכיצד הם משפיעים על הגוף על מנת להחליט איזו בדיקה נחוצה לביצוע אבחנה מדויקת ולדעת לקרוא מגוון רחב של תוצאות בדיקות כגון MRI, סריקות CAT, ביופסיות ואולטרסאונד. יש להכשיר אונקולוגים גם כדי לרשום את הסוג הנכון של טיפול בסרטן וכן לספק טיפול שוטף במהלך ואחרי הטיפול בסרטן.
בדרך כלל, אונקולוג ייפגש לראשונה עם מטופל כאשר הוא מראה סימנים ותסמינים של סרטן ויבוצעו בדיקות. אם מצביעים על סרטן, על האונקולוג לקבוע את סוג הסרטן ובאיזה שלב הוא נמצא. סרטן בדרך כלל בשלבים מאפס לארבע, כאשר ארבעה הם האגרסיביים ביותר. שלב הסרטן יכול במקרים רבים לקבוע מהו הטיפול המתאים.
כאשר מתגלה סרטן בחולה, על האונקולוג לקבוע את אזור הגוף בו הוא נמצא, אם התפשט או לא, וכן אזורים אחרים בגוף שעלולים להיפגע מהסרטן או שעלולים להיפגע.
לאחר מכן, על האונקולוג לקבוע איזה טיפול הוא הטוב ביותר עבור המטופל, שיכול להיות, בין רבים אחרים, כימותרפיה, ניתוח או טיפול בקרינה. בנוסף, אונקולוגים אחראים לבעיות איכות חיים, כגון ניהול הכאב של החולה באמצעות תרופות וכן טיפול בתופעות לוואי שהחולה עלול לחוות.
איחור באבחון מחלה ממארת
מרבית התביעות בגין רשלנות רפואית בתחום האונקולוגיה מתמקדות בטענה של איחור באבחון המחלה הממארת, אשר גרם לפגיעה בסיכויי ההחלמה או בכורח לעבור טיפולים אונקולוגיים קשים ונרחבים יותר.
פעמים רבות מדובר בהתנהלות רופא המשפחה, אשר לא הפנה את המטופל לבדיקות שהתחייבו מתלונותיו הספציפיות כגון בדיקת קולונוסקופיה, גסטרוסקופיה, בדיקת CT או MRI, בדיקת מרקרים בדם, בדיקת פאפ סמיר, קולפוסקופיה וכו'.
חלק מהכשלים הרפואיים בתחום האונקולוגי מתרחשים בדמות כשל בפיענוח של צילום הדמיה אשר הדגים ממצאים חשודים שפוספסו או שלא ניתנה להם המשמעות הראויה.
לעיתים, כאשר כבר עולה חשד למחלה ממארת, ונלקחות רקמות בביופסיה לצורך ביצוע בדיקה פתולוגית, הבדיקות הפתולוגיות אינן מבוצעות בצורה תקינה או מקצועית והפיענוח השגוי מוביל לאיחור באבחון המחלה או לאבחון מחלה שגויה.
בתביעות אונקולוגית בגין איחור באבחון יש צורך לבודד את הנזק שנגרם כתוצאה מהאיחור מהנזק שנגרם כתוצאה מהמלך הטבעי והרגיל של המחלה, שכן זהו הנזק שניתן לקבל עליו פיצוי.
המנעות מביצוע פעולות חיוניות בתחום הרפואה מונעת
בעידן המודרני, בתחומי רפואה שונים, קיים סטנדרט של ביצוע בדיקות רוטיניות אשר יכולות למנוע מלכתחילה את התרחשותו של תהליך ממאיר. כך למשל, ביצוע בדיקת קלנונוסקופיה תקופתית אחרי גיל 50, ביצוע תקופתי של בדיקת ממוגרפיה לנשים מעל גיל 40, ביצוע בדיקות גנטיות לשם בירור נשאות של הגן BRAC לנשים המצויות בקבוצת סיכון לחלות בסרטן השד וסרטן השחלות הפכו להיות בדיקות שגרה לאוכלוסיות הרלוונטיות והעובדה כי המטופל הספציפי לא הופנה לביצוען יכולה להחשב כמחדל רשלני בנסיבות העניין.
בתביעות שעניינן אי ביצוע בדיקות של רפואה מונעת, ניתן לעיתים לתבוע על מלוא הנזקים כתוצאה מפרוץ המחלה הממארת.